קראטה אוקינאווי / מאת איציק כהן הקראטה האוקינאווי הקלאסי מכין את המתרגל במספר מישורים: חיזוק הגוף מיקוד פיסי מיקוד מנטאלי בריאות עוצמה הגנה עצמית מטרתו הראשונית של הקראטה האוקינאווי בימנו היא שיפור בריאותנו ואישיותנו. דרך חיזוק גופני ומנטאלי, תרגול פרטני, סבלנות והתבוננות פנימית. דרכם נשפר את יכולותינו בתחומים רבים. היכולת הגבוהה של הגנה עצמית ולחימה פנים אל פנים היא פועל יוצא של אימונים מפרכים וחשיפת מעגלים אינספור אל עבר הגרעין. ההבנה, הפנמת העקרונות והפקת העוצמה. אמנם הקראטה האוקינאווי עשיר מאד מבחינה טכנית אך עיקרו אינו במגוון הטכניקות אלא דווקא בהבנת ה- "קיהון" (הבסיס) לעומקו תוך תרגול מתמשך בהנחיית המורה. תרגול הקאטה והידע הנובע ממנה אינם ויזואליים אלא דורשים לימוד ותרגול מעמיק בהנחיית מורה. הידע שבקאטה אינו מתבטא "בכוריאוגרפיה" שלה אלא באופן הביצוע, שחלקו נסתר מעיני המתבונן. לא ניתן ללמוד קאטה מצפייה וחיקוי בלבד. פיסיולוגית התנועה ואופני הפקת העוצמה הם מנגנונים "פנימיים" שלא ניתן לאתר את פרטי הפרטים בהם בצפייה בלבד או בתקופת אימונים קצרה. יתירה מזאת, מורה לא ילמד טכניקה לעומקה אדם המבקר בדוג'ו באופן חד פעמי או מעת לעת. ידע זה שמור לחברי הדוג'ו הקבועים ונחשף אט אט במשך השנים. מדוע? שלושה טעמים לכך: האחד הוא תרבותי-היסטורי. ידע זה שימש בעבר למטרות לחימה. חיי הלוחם והצלחת משימותיו היו תלויות בהוצאת ידע זה אל הפועל. לכן הועבר הידע במשורה למתאימים לכך. טעם שני הוא פילוסופי. על התלמיד להיות ראוי למורה ומוטל עליו להוכיח זאת בטרם יחלוק עמו המורה את הידע. עד כמה שנשמע הדבר מוזר לאוזן המערבית, טוהר לב, מידות טובות וכוונה ראויה עדיין מהווים תנאים הכרחיים לחברות בדוג'ו האוקינאווי. הדוג'ו, כשמו כן הוא – "המקום בו עוסקים בדרך". טעם שלישי הוא פרקטי. על מנת שתלמיד יבין ויתרגל טכניקה ברמה מסוימת, עליו להיות בשל לכך. אין טעם להסביר או ללמד עיקרון או טכניקה מסוימת בטרם עת. במקרה הטוב יהא זה בזבוז זמן ובמקרים אחרים הדבר יבלבל את המתרגל. המורה מכוון וממקד את המתרגל בערוץ מסוים התואם את יכולות התלמיד. עובדה זו מובילה אותנו לנדבך חשוב ומרכזי בקראטה האוקינאווי הקלאסי – תרגול אישי. בתרגול האישי מצויות מעלות הכרחיות כגון יכולת קשב ומודעות אישית. התבוננות פנימית וחקירה אישית של המתרגל כלפי עצמו. ללא גורם זה לא יוכל המתרגל לעבור את הרף הטכני בקראטה. למעשה המישור הטכני הוא המעגל החיצוני והקליל ביותר. זהו מעגל מוגבל מאד יחסית לפוטנציאל הרב הטמון בקראטה הקלאסי. הידע העמוק מצוי בתנועה הפנימית. התנועה במרחב והטכניקה שבעקבותיה הן למעשה תוצר של תנועה פנימית. גרעין הקראטה. תרגול ארוך טווח הדורש סבלנות, התמדה, אורך רוח ועבודה אישית, מפרכת ומאתגרת. תהליך ההבשלה הוא ארוך ואינסופי המציב בכל פעם תובנות ואתגרים חדשים. זוהי העוצמה של הקראטה האוקינאווי הקלאסי. עוצמה פיסית ומנטאלית כאחד. בקראטה האוקינאווי הקלאסי המתודות שונות מאלו שבקראטה התחרותי המודרני. שתי סיבות לכך: האחת היא שמאז תחילת המאה ה-20 נכנס הקראטה למערכת החינוך והפך לפופולרי בקרב האוכלוסייה, הנוער והילדים. מתודות הלימוד והתרגול שונו והותאמו לסביבה החדשה. סיבה שנייה היא שבקראטה המודרני, שהפך לספורט הישגי, חשוב להגיע לתוצאה הרצויה בפרק זמן נתון, על מנת להגיע לשיא בזמן התחרות. בקראטה האוקינאווי הקלאסי הפעילות היא ארוכת טווח וגרף ההתקדמות מתון יותר אך גם יציב יותר. גם התוצאות בקראטה האוקינאווי הקלאסי אינן ממהרות להגיע, אך בטווחי הזמן הבינוניים והארוכים הן טובות יותר, או שונות ליתר דיוק. האיכויות בקראטה הקלאסי אחרות לחלוטין מזה המודרני, והדבר ברור משום שונוּת הדרך והמטרה. בספורט ההישגי יועבר הידע באופן טכני, במהירות האפשרית ובאופן ברור. בקראטה האוקינאווי הקלאסי הידע העמוק יועבר למתרגל טיפין טיפין, תוך רמזים, מתן כיוון והתנסות חווייתית אישית. כך הידע נטמע היטב לעומקו. תהליך זה דורש זמן רב יותר אך הוא גם איכותי יותר. בקראטה הקלאסי העמידות בדר"כ גבוהות יותר ושונות וכמוהן שונה גם אופי הטכניקה ואופן ביצועה. הקיהון והקאטה גם הם שונים וכמותם שונה גם פיזיולוגית התנועה ומנגנוני הפקת האנרגיה, דהיינו העוצמה. גם המונחים המתארים עקרונות תנועה וביו-מכניקה, שונים בקראטה האוקינאווי הקלאסי מאלו המופיעים בקראטה היפני או התחרותי. דרך ההוראה שונה גם היא, כשדגש מושם יותר על : "איך" יותר מאשר על "מה", כלומר לא על קבלת תוצאה מהירה שתֹאבד בטווח הארוך, אלא על הבנה והפנמת עיקרון. שלושה אלמנטים נוספים הקיימים כמעט בכל דוג'ו אוקינאווי הם: חיזוק וחישול ידיים וגוף, Kote-kitai , ותרגול Hojo undō 補助運動. מאקיווארה Makiwara 巻藁. קובודו 古 武 道– במקומות רבים יש לפחות נגיעה חלקית בתרגול כלי נשק אוקינאוויים. למרות שכיום המטרה העיקרית בקראטה האוקינאווי אינה קרבות ובוודאי שלא תחרויות, הרי שהיכולות הקרביות גבוהות מאד. אופי האימון, הטווחים והעוצמות למעשה אינם מאפשרים קרב תחרותי כפי שנעשה בספורט ההישגי המודרני. למרות שהפן הקרבי אינו עיקר העניין, הרי שהוא פועל יוצא של תרגול מפרך מעמיק. לכן הקראטה האוקינאווי מהווה כלי מעולה להגנה עצמית. הקראטה האוקינאווי הוא קראטה בו כל אחת ואחד יכולים למצוא את הנישה המתאימה להם, לאתגר עצמם, להתקדם, להתחדש ולהינות לאורך חייהם. איציק כהן 28/05/2015 חזרה לדף המאמרים