קראטה לילדים / מאת איציק כהן העיסוק באמנויות לחימה ככלל נוגע בבריאות פיסית ומנטאלית, מעלה בטחון עצמי, מוטיבציה, משמעת עצמית ויכולות קשב וריכוז. הקראטה לילדים מציב גבולות ברורים ומעניק לילד/ת כלים אישיים וחברתיים. מחקרים מראים נתונים חד משמעיים על שיפור התנהגותי/ חברתי ושיפור יכולות מוטוריות וקוגנטביות בקרב ילדים העוסקים באמנויות לחימה כגון קשב, ריכוז, קבלת החלטות, בטחון והערכה עצמית, מוטיבציה ועלייה בהישגים בלימודים. מחקרים ומאמרים שנכתבו ביפן עסקו בפן הפיסיולוגי ובפן הפסיכולוגי-התנהגותי בקהלי יעד שונים ומגוונים בקרב ילדים ובני נוער. פרופ' האשימוטו טושיאקי (Hashimoto Toshiaki), תואר מאסטר בטקסים, אונ' טוקאי (Tokai פרופ' קאנו ג'ון(Kanno Jun) , פסיכולוג ויועץ חינוכי לבני נוער, אונ' וואסדה (Waseda) פרופ' טקאוצ'י מאסאיוקי (Tkeuchi Masayuki), אוניברסיטת דאיטובונקה (Daitobunka) פרופ' קאנו ג'ון ייעץ לבני נוער עם בעיות חברתיות ובעיות בלימודים בעטיים נשרו מבי"ס, עסק בתופעות הבריונות, האלימות והעברינות. כתב מספר ספרים ביניהם "אמנויות הלחימה- טיפוח נפש ושכלתנות בילדים". ריבוי דיעות וגישות בין אנשי המקצוע מעמיד את ההורים בפני דילמות בנושא חינוך וטיפוח הילד. גם יכולת ההגנה על הילד סבוכה יותר מבעבר. העולם המודרני תובעני מאד, ההורים יוצאים לעבודה וביה"ס אינו יכול לספק את כל הצרכים החינוכיים והערכיים לילד. מחד ההורים מספקים כמעט הכל וקל לילד להשיג דברים ומאידך הדרישות להישגיות עולות. כיצד נוכל לטפח ולבסס את היסודות הנדרשים ולהכין את הילד לבגרותו. עולם ה- "בודו" (אמנויות הלחימה וליתר דיוק "דרך הלוחם") מהווה כלי ערכי-חינוכי מצויין להשלים את מסגרות הבית וביה"ס. טיפוח ה- "אני", ההערכה והבטחון העצמי, יכולת החלטה, שיפוט ערכי, כל אלה הם פועל יוצא של "בודו". ה- "בודו" תורם לחיזוק ופיתוח רפלקסים ושל מערכת העצבים, מעודד שליטה פיסית ומנטאלית, יכולת עמידה גבוהה ובטחון עצמי. במישור האישיותי ה- "בודו" מפתח מיומנויות חברתיות, נימוס ואדיבות, התחשבות, נטילת יוזמה, רוח התנדבות והובלה. הילד מקבל סמכויות שבדרך כלל אינן ניתנות בגיל כה צעיר, הוא שותף מלא ב- "דוג'ו" ואחראי על הצעירים ממנו. ה- "בודו" מחנך למשמעת עצמית ונטילת אחריות. ה- "בודו" מלמד אותך לעמוד מול עצמך על הצלחותיך ועל כשלונותיך, לעמוד איתן ולא לוותר. ה- "בודו" בונה ומחזק את יכולת ההתמודדות שלך. זהו כלי מובהק לחיזוק האמון בסביבה ובעצמך. אני יכול להעיד על שיפור חברתי, התנהגותי וכן שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים בהשפעת הקראטה. המורה הוא סוכן חיברות ומודל מרכזי בחיי הילד. מורה טוב ידע לתעל את הפעילות כך שתשפיע לחיוב על התלמיד. תפקיד המורה: על המורה להיות דמות חיובית ומודל לחיקוי, בעל גישה לילדים, סמכותי אך גם תומך. על המורה לדעת מה קורה עם הילד במסגרות השונות (חברתיות, לימודים, חוגים ותחביבים, משפחה). במחקר מעניין שנעשה ביפן נטלו חלק כ- 2000 משתתפים, מתוכם 439 אנשי ג'ודו ו- 110 נשות ג'ודו, גילאי 18-24 מ- 18 מכללות שונות. שיטת המדידה היתה ICAPS (Intercultural Adjustment Potential Scale), סולם פוטנציאל הסתגלות או התאמה בין-תרבותית. סולם זה בודק את מידת המיומנויות הפסיכולוגיות של האינדיבידואל ביצירת קשר בין-תרבותי, הסתגלות חברתית ועוד פרמטרים דומים. ארבעת הפקטורים הפסיכולוגיים במחקר היו: וויסות רגשי- תגובות רגשיות, שליטה עצמית, טמפרמנט פתיחות גמישות (מעבר מסביבה לסביבה) שיבה ביקורתית- שיפוט תכליתי, מה לעשות בתגובה לסיטואציה או חוויה מסויימת אמנם קבוצת המחקר היתה הקטנה יחסית ובסביבה אקדמית אך התוצאות היו ברורות: בנושא הוויסות הרגשי הצביעו התוצאות על סף גבוהה יותר לעוסקים ב- "בודו" ועל פתיחות רבה ומחשבה ביקורתית מפותחת הרבה יותר משאר המשתתפים.קיימת זהות מובהקת בין העיסוק באמנויות לחימה לבין עיצוב תכונות אופי ויכולות שכליות, רגשיות וחברתיות. איציק כהן 27/12/2009 חזרה לדף המאמרים