תפישת הקראטה באוקינאווה / מאת איציק כהן הולדת הקראטה באוקינאווה, אולם לצד השינויים הרבים לאורך ההיסטוריה, השתנה גם הקראטה והתאים עצמו לרוח התקופה. המאמר מתאר בקצרה את הקראטה באוקינאווה כיום. במאמר זה איני משווה בין הקראטה האוקינאווי לקראטה התחרותי בן ימינו, אלא מביא את רוח הקראטה האוקינאווי ומאפייניו מבחינה טכנית, בריאותית, תרבותית ואישית. הקראטה האוקינאווי הוא בראש ובראשונה עיסוק תרבותי. האוקינאווים רואים בקראטה מורשת ופולקלור. גם כיום הורים רבים באוקינאווה שולחים את ילדיהם הקטנים ללמוד קראטה על מנת לספוג מורשת ומשמעת עצמית. הקודים האתיים בדוג'ו הם קודים המאפיינים את החברה האוקינאווית. אירועים חברתיים וימי הולדת נחגגים לעיתים בדוג'ו. את הסדר והמשמעת ההדוקה המוכרת לנו ממקומות אחרים, מחליפה משמעת עצמית ואווירה קלילה וחופשית. האוקינאווים הם אנשים חביבים ומאירי פנים. כאשר אדם מגיע לביתם או לדוג'ו הם יגלו הכנסת אורחים חמה ותמיד יתנו לאורחיהם הרגשה טובה. כאשר מגיעים אנשי קראטה כמבקרים באופן חד פעמי או מדי תקופה ארוכה, הרי שהם יתקבלו בסבר פנים יפות, יזכו לתשומת לב רבה ואף ייצאו עם מספר טכניקות או קאטה חדשה באמתחתם. אבל אין הדבר אומר שהם אכן קבלו ידע. הם אמנם זכו במידע , אולם הידע העמוק, השורשי, זה אשר בבסיס הקראטה ואשר הופך את הקראטה לייחודי כל כך, נותר עלום מבחינתם ונשאר בכותלי הדוג'ו. כך יוצאים כל הצדדים מרוצים. הדוג'ו שומר את הידע לחבריו והמבקרים שמחים על כי נפל בחלקם לשמוע הסברים כאלו ואחרים ואולי אף ללמוד תנועות קאטה חדשה. מדוע? הרי כיום אין ידע סודי. מספר סיבות לכך: ראשית, המבקר מגיע והולך. ההיכרות בינו לבין המורה ולחברי הדוג'ו שטחית ואין הוא מחויב לדוג'ו, למוריו ולמורשתם. הכנות וטוהר הלב מהווים תנאי בסיסי הכרחי לקיום קשר בין מורה-תלמיד באוקינאווה. קשר מסוג זה אינו נבנה במפגש חד פעמי או במפגשים אקראיים. שנית, עקרונות הבסיס דורשים לימוד ותרגול מעמיק באופן קבוע ולאורך זמן. לא ניתן להעביר ידע עמוק ומורכב בפרק זמן קצר. לכן דרוש קשר מתמיד וקבוע עם המורה ועם ה- הומבו-דוג'ו. לאורך שנים מעמיק הקשר ועמו גם מעמיק הידע. אמנות הקראטה ביסודה היא אמנות סבלנית המותירה מקום בתוך המסגרת הקבוצתית להתפתחות אינדיבידואלית של המתרגל לאורך שנים. מכניקת התנועה והפקת העוצמה בקראטה האוקינאווי מתאפיינת בקצב פנימי מסוים שבדרך כלל אינו בא לידי ביטוי בקראטה שמחוץ לאוקינאווה, ביפן או בקראטה המערבי התחרותי. רוטציית מותן מהירה מאד (שכיחה ב- Shorin-Ryu יותר מאשר ב- Shorei-Ryu). דגש על עבודת טאן-דן Tanden. מונחים בדיאלקט המקומי (Uchinaguchi) כמו צ'ינקוצ'י Chinkuchi \Kunchi 一寸力 ו- גנמאקו/גמאקו Ganmaku\Gamaku 岩捲 - ראה דף מונחים ומושגים- קיימים בדר"כ רק בדוג'ו האוקינאווי, וגם אז הם מוזכרים לעיתים רחוקות. אלו הם עקרונות הפקת עוצמה אליהם מגיעים מתוך לימוד ותרגול מתמיד ולאורך שנים. הקראטה האוקינאווי. אם כן, מכיל הרבה יותר מאוסף "קיהון" ו- "קאטה". הטכניקה היא הדבר הקל והשטחי ביותר. טכניקה ניתן ללמוד בקלות יחסית ובפרק זמן קצר. גם תנועות קאטה ניתן ללמוד בפרק זמן קצר. אולם הטכניקה אינה העיקר. התנועה החיצונית היפה אינה זו העומדת במרכז אמנות הקראטה. היא חשובה ובעלת משקל במיוחד בשלבי התרגול הראשונים, אך היא הקליפה החיצונית של אמנות הקראטה. על מנת להגיע אל הגרעין יש להתעמק ולתרגל שנים רבות. לקלוף את הקליפה שכבה אחר שכבה. על המאמץ להיות נכון, ולכן חשובה מעורבותו של המורה. גם הזמן חשוב וההבשלה דורשת תהליך ארוך טווח. בתהליך זה הבנת המתרגל משתנה והתובנות מתגבשות. מכניקת התנועה החיצונית היא השלב הראשון בלבד. ככל שנתקדם בתרגול כך גם מתודת הלימוד תתרכז פחות ברמת הדיוק הטכני הוויזואלי ויותר ברמת הבנת העיקרון ויישומו. מכניקת התנועה הפנימית היא זו החשובה. היא זו המקפלת בתוכה את "סוד הקראטה". עבודה אישית מאומצת ומכוונת מורה לאורך שנים, היא זו המביאה להבנה ולהפנמה של אותה הפעלת גוף וקואורדינציה פנימית. של תובנה הדרגתית. תרגול הקראטה באוקינאווה נעשה הן בקבוצות והן בתרגול אישי. לעיתים התרגול האישי נעשה לפני המורה ולעיתים ללא המורה. ההתבוננות הפנימית, הקשב העצמי, ההתנסות האישית, מהווים תנאים הכרחיים בהתפתחות המתרגל ובתהליך הבשלתו ובהבנתו את הקראטה לעומקו. הקראטה האוקינאווי אינו שם דגש דווקא על אתלטיות ועל ספורט הישגי, אלא מכוון לפיתוח אישי ולעוצמה. המתרגל אינו עומד בלוח זמנים מוגדר ובהכנה לקראת תחרות ואינו נדרש להביא עצמו לשיא בעת התחרות, גם אם יהיה זה על חשבון שחיקה בריאותית עתידית. הקראטה האוקינאווי, משמתורגל נכון, מהווה פעילות בריאה לטווח זמן ארוך. ההתפתחות האישית אינה ליניארית, אך היא רצופה לאורך שנים. הדגש הוא על תרגול ופיתוח אישי, פיסי, פיסיולוגי ומנטאלי. יחד עמם מתפתחת גם עוצמה. ואכן אנשי הקראטה האוקינאווי ידועים בחוזקם הפיסי ובעוצמתם הייחודית. הקראטה האוקינאווי כיום מכוון להתפתחות אישית. גם אם יכולת הלחימה וההגנה העצמית אינם מהווים מטרה ובוודאי לא מטרה עיקרית, הרי שבפועל מהווה הקראטה כלי יעיל ועוצמתי להגנה עצמית. שורשי הקראטה האוקינאווי הם בלחימת פנים אל פנים, פעמים רבות בידיים ריקות. ההגנה העצמית היא פועל יוצא של חיזוק הגוף, מיקוד מנטאלי, וכן יכולות פיסיות וטכניות המתורגלות לעומקן. העוצמה יוצאת הדופן היא תוצאה של תרגול עקבי ומתמיד. לשם כך נדרשת משמעת עצמית גבוהה. כפי שהזכרנו בתחילת המאמר, החברה האוקינאווית היא חברה חופשית ומשוחררת. כך גם האווירה בדוג'ו האוקינאווי. כללי האתיקה והמשמעת שרירים וקיימים, אך מעל לכל אלו משמש הדוג'ו לא רק כמקום בו "עוסקים בדרך" ולומדים קראטה, אלא גם כעל מקום מפגש משפחתי וקבוצתי. חברי הדוג'ו מיודדים ומדי פעם יוצאים לבלות יחדיו או עם משפחותיהם. כך גם נפגשים מורים וחברים מדוג'ואים שונים, מבלים ולעיתים גם משוחחים על קראטה, טכנית ופילוסופית. הקראטה אינו מוגבל לכותלי הדוג'ו אלא מצוי בסביבה המשפחתית חברתית כולה. כך למעשה משמש הקראטה האוקינאווי כמסגרת חברתית תומכת ובונה וככלי אישי לפיתוח עצמי. איציק כהן 07/06/2015 חזרה לדף המאמרים