לחימה ואמנות לחימה / מאת איציק כהן תפישת מקום הלחימה באמנויות הלחימה השונות הוא נושא מגוון ובעל פנים רבות. כמובן שניתן לנהל דיונים ולהתווכח בנושא זה, כל אחד לפי שיטתו והבנתו. במאמר זה אני מביע דיעה אישית על נושא לחימה (Combat) ועל קרב (Sparing) במסגרות שונות ובסיטואציות שונות מחוץ לאמנויות לחימה וכחלק מאמנויות לחימה. אציג את הנושא בשלושה ממדים עיקריים: 1. לחימה בתנאי אמת - סכנת חיים 2. קרבות במסגרת ספורט תחרותי הישגי 3. קרבות לא תחרותיים הממד הראשון ולדעתי החשוב והמשמעותי ביותר הוא לחימה בתנאי אמת, לעיתים לחיים ולמוות. סיטואציה זו קיימת למשל בשדה הקרב. זוהי מלחמת הישרדות. לעיתים הישרדות מדינה, לעיתים הישרדות קבוצת לוחמים ולעיתים הישרדות אישית של לוחם בודד. כל מי שעבר סיטואציה שכזו חתום בדמו ונשמתו על החווייה המפוקפקת הזו. איום מסכן חיים מופיע בשתי זירות עיקריות. האחת היא זירה צבאית או ממלכתית כגון כוחות לוחמים או משימות אבטחה לסוגיהן. הזירה השנייה היא אזרחית. ולענייננו, הגנה עצמית לאינדיבידואל. כל אחת מהזירות הללו מורכבת מפרמטרים רבים, חלקם משותפים וחלקם ייחודיים לכל זירה. הממד השני הוא הספורט ההישגי/תחרותי על סוגיו. זוהי מסגרת מגוונת הפונה לקהלים שונים ובדגשים שונים. תחרות קאטה אישית או קבוצתית. קרבות ללא מגע, חצי מגע או מגע מלא. גם בממד זה, לכל אחת מן הזירות הללו קיימים האפיונים הייחודיים לה ויש גם מן המשותף. למשל בכל הזירות נדרשת יכולת התמודדות טובה וביצוע אופטימלי תחת לחץ במעמד התחרות. ואולם בכל זירה נדרשת יכולת גופנית או אתלטית שונה. לדוגמה, בקאטה יש משמעות לקצב הביצוע, אך לא לתזמון, לטווח, לתגובה ולעוצמה, כפי שנדרש בקרבות. בקרבות שאינם תחרותיים שימת הדגש היא על לימוד והתקדמות קונסיסטנטית. הצבת המטרה אינה תחומה בזמן והגישה אינה השוואתית, כפי שנהוג בתחרות. ההתמקדות אינה להיות יותר טוב מן האחר, אלא שיפור אישי מתמיד. על כן גם העומס המנטלי שונה מזה שבתחרות ולהבדיל, שמזה הקיים בסכנת חיים ממשית. הפרמטר המנטלי זהו אחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר אשר קיים בכל אחד משלושת הממדים העיקריים. כפי שהוזכר, המופע שלו שונה מהותית בכל אחד מן הממדים העיקריים המוזכרים בתחילת המאמר. בכל ענף ספורט הישגי הפרמטר המנטלי עשוי להכריע, והדוגמאות רבות: שחקן כדורסל שצריך לקלוע שלוש נקודות מכריעות כשנייה לפני סיום גמר גביע. שחקן כדורגל שבעיטת העונשין שלו תכריע אליפות או גמר גביע. שחיין, אצן, מתעמל וכדומה. בכל אלו קיים עומס מנטלי אדיר על המתחרה. יש אשר יטענו כי באמנויות לחימה נוספת סכנת הפגיעה. לדעתי הצנועה, ספורטאי מקצועי מיומן אינו "פוחד" מסכנת הפגיעה בעיצומה של הפעילות. יתירה מכך, סכנת הפגיעה הממשית היא סכנת המוות העורבת לחייל בשדה הקרב. לעיתים ברמת הפרט ולעיתים כחלק מקבוצה. סכנה זו שונה במהותה מן החווייה בזירה הספורטיבית. הלחימה הספורטיבית בת זמנינו אכן מביאה אל המתחרים, ויש שיומרו גם אל הצופים, הדמיה של שדה קרב ועימו רמות אדרנלין גבוהות. אולם אני עושה הבחנה ברורה בין שתי הסביבות הללו. אדגיש כי בסביבת שדה הקרב אני משתמש במונח ״אוייב״, בעוד שבהגנה עצמית אזרחית אני מעדיף להשתמש במונח ״תוקף״, ואילו בסביבה התחרותית אני משתמש במונח ״יריב״. בקראטה הקלאסי אנו מכנים "פרטנר" את זה המתרגל מולנו (או עמנו). משמעות הקידה לפני ואחרי תרגול או קרב היא שמור עלי ואשמור עליך. תרגל אותי ואתרגל אותך. למד ממני ואלמד ממך". התרגול עשוי להיות בעוצמות גבוהות מאד, וככל שעולה העוצמה עולה הסיכון בהתאמה, לכן דווקא במקרים אלו דרושה ערנות, אחריות והתחשבות הדדית רבה. עתה נמשיך מן החלוקה העיקרית לחלוקות המשנה: אני עושה הבחנה ברורה בין המונח ״לחימה Combat״ לבין המונח ״קרב זירה Sparing״. תת קבוצה הראשונה היא לחימה בתנאי אמת. לחימה/אבטחה בסביבה צבאית או מסגרות בשירות המדינה כגון אבטחת אישים: פוליטיקאים, דיפלומטים, מקומות ואירועים רגישים. תת קבוצה שנייה היא אבטחה בסביבה אזרחית כגון אבטחת מרכזי קניות, דיסקוטקים ואירועים שונים. תת קבוצה שלישית היא הגנה עצמית ברמה האישית. גם זהו נושא המורכב ממספר פרמטרים. • סוג האיום. האם מדובר מלכתחילה על סכנת חיים כמו תקיפה על רקע לאומני או נסיון אונס או שמדובר בסביבת בית הספר, או להבדיל דיסקוטק (כמובן שכל תקיפה עלולה להידרדר למצב מסכן חיים). • מודוס אופרנדי. האיום על גבר שונה בדרך כלל באופיו מן האיום על אשה. הדבר מתבטא באופן בו יפעל התוקף. • כוונת התוקף. למשל להכות, לשדוד או לרצוח. • יחסי הכוחות בין התוקף למותקף גם הם פרמטר חשוב. בזירה הספורטיבית קיימת הבחנה בין גברים לנשים חלוקה לקטגוריות לפי משקל. • סביבת העבודה או זירת האירוע היא פרמטר נוסף, למשל חניון תת קרקעי, בתוך דירה או בטיול טרקים בחו״ל. • לבסוף נגיע לרמת האינדיבידואל. גבר או אישה, חתך גיל (ילדים, נוער, מבוגרים), צרכים ואפיוני האיום, רקע אישי, יכולות פיסיות ומנטליות. כל הפרמטרים הללו משמעותיים בתכנון הקורס או הפעילות. במצבי האמת, המרכיב המנטלי הינו קריטי. שלוש התגובות המיידיות השכיחות בסיטואציה מסכנת חיים הן: קפיאה במקום וחוסר יכולת לפעול. בריחה לא רציונלית תוך חשיפה מוגברת לאיום (למשל השלכת כלי הנשק ובריחה תוך היחשפות כמטרה נוחה לאוייב בשדה הקרב). תקיפה לא רציונלית תוך חשיפה מוגברת לאיום (למשל קימה וריצת עמוק לעבר האוייב תוך כניסה לקו אש חייה בשדה הקרב). מיומנויות: המיומנויות הנדרשות נקבעות על פי הצרכים, הסביבה והמטרה תחת אילוצים שונים. למן המיומנות הבסיסית ועד למיומנויות גבוהות הדורשות אימונים רבים לאורך זמן בסביבות עבודה מגוונות וקרובות למציאות ככל שניתן. ברור שבסביבה האזרחית כמעט בלתי אפשרי או לא כדאי לתרגל בתנאים הקרובים לתנאי אמת, משום שהסיכון להיפגע עולה ככל שנתקרב לתנאי אמת. מיומנות גבוהה שכזו אינה נדרשת בהקניית הגנה עצמית בסיסית. סביבת העבודה כוללת גם את הפן התרבותי. במקומות שונים יתנהלו התוקפים באופנים שונים (למשל תקיפה לאזור הבטן או הצוואר) או עם כלי נשק שונים (למשל סכין עם להב קצר או ארוך) ויתכן אופן שימוש שונה (למשל דקירה או שיסוף). הכנה מוקדמת: במצבי אמת במסגרות כגון צבא, משטרה, אבטחה וכדומה, כמובן שניתנת הכנה מראש. המידע על מטרה והסביבה הוא קריטי ומעבר לתרגולת הכללית יינתנו דגשים לכל פעילות. בדרך כלל התרגול יכלול הכנה לסיטואציות שונות, דרכי פעולה וכדומה. סיטואציה של הגנה עצמית היא לרוב מפתיעה והתהווה במהירות. המגן אינו יכול לקבל מידע מקדים משמעותי על התוקף, ואינו יכול להכין עצמו באופן ייחודי לסיטואציה. ייתכן תוקף אחד או יותר, עם או ללא כלי נשק ובסביבה שאינה תמיד נצפית מראש. לכן תכנון טקטי או אסטרטגי אינו רלוונטי. כמובן שניתן וחשוב לערוך ניהול סיכונים מבעוד מועד, למשל לצפות מראש כניסה לסיטואציה ולקבל החלטה: כן או לא. למשל, כניסה למקום עם פוטנציאל להתפתחות סכנה, והכנה מוקדמת או הימנעות טוטאלית מן המקום. אביא שתי דוגמאות: בחורה היודעת כי היא מתעתדת להגיע מאוחר בלילה למקום מבודד וחשוך כמו חנייה תת קרקעית. גבר או אישה המעוניינים לצאת למקום כלשהו בו קיימת אווירה אגרסיבית. בספורט תחרותי/הישגי המידע המוקדם חשוב גם כן. למשל תכונות היריבים המתעתדים לעמוד מולי, חוזקותיהם וחולשותיהם, פציעותיהם וכדומה. המתחרה יכול לפתח טקטיקה ואסטרטגיה. בשונה משני המצבים הקודמים, בדרך כלל קיימים חוקים בזירה, גם זו האגרסיבית ביותר. כמו כן השופט מפסיק את הקרב ומחדש אותו תכופות. כלומר הטווחים בין שני היריבים משתנים חליפות. קיימים סיבובים, בהם היריבים יכולים להחליש האחד את השני, לשנות טקטיקה, לבחון מהלכים מחדש ולגייס את חוקי התחרות בדרכם לניצחון. בסיטואציה של הגנה עצמית לא קיימים חוקים. היא נעה בין מצב אגרסיבי קל כמו איום מילולי או סתירה לבין מצב של כוונה לפגיעה ממשית או מוות. לעיתים המצב הקל מתדרדר במהירות למצב מסכן חיים ולעיתים מלכתחילה כוונת התוקף היא רצח. לעיתים ישתמש התוקף בכלי נשק ולעיתים לא. לעיתים יהיה זה תוקף בודד ולעיתים אחרות יהיו שני תוקפים או יותר. זהו מצב בלתי צפוי. בניגוד למאבטחים מקצועיים או ספורטאים מקצועיים, בהגנה עצמית בסיסית המגן אינו מקצועי או מיומן מאד. יחד עם זאת, הגנה עצמית בסיסית שקולה לקורס החייאה בסיסי. המיומנויות הנרכשות אינן גבוהות, אך אלו מיומנויות מצילות חיים שניתן לרכוש בפרק זמן קצר– ומכאן חשיבותן. לסיכום במאמר זה סקרתי בקצרה את המשותף והשונה בסביבות הלחימה השונות, בתוך ומחוץ לאמנויות הלחימה. התייחסי לסביבת העבודה, למיומנויות וגם לפן המנטלי. הפרדתי בין המונח "לחימה" (Combat) לבין המונח "קרב" (Sparing) כמו גם בגישה בין אמנויות הלחימה הקלאסיות לבין אלו שבספורט ההישגי ובינן לבין מצבי אמת. עמדתי על הבדלי ההגדרות בין אויב, תוקף, יריב ו- פרטנר. לסיום אדגיש מספר נקודות: הראשונה היא, שעל מנת לרכוש מיומנות גבוהה בלחימה, כמו בכל דבר אחר, אנו נדרש לתרגל. ככל שנלמד ונתרגל כך מיומנותנו תעלה. ככל שתנאי התרגול יהיו קרובים יותר למציאות כך מיומנותנו תעלה, אך גם הסיכון לפגיעה בתרגול יעלה, ולכן סוג תרגול שכזה מתאים יותר לאנשי מקצוע ביחידות ממלכתיות למשל, או להבדיל, לספורטאים מקצועיים. נקודה שנייה היא, שניתן להגיע לרמות גבוהות גם עם רמת סיכון נמוכה יותר ותרגול לאורך זמן. עיקר העניין הוא לאיזו מטרה אנו מתרגלים. ונקודה שלישית היא – קורס בסיסי בהגנה עצמית אינו יביא את המתרגל/ת למיומנויות לחימה גבוהות – אך זהו קורס מציל חיים, ומכאן חשיבותו הגבוהה. נקודה נוספת היא שקיים בהחלט שילוב של אמנות לחימה עם אוריינטציה הן להגנה עצמית, הן לבריאות והן להתפתחות אישית פיסית ומנטלית. כל אחד/ת ושיטתו/ה. איציק כהן 22/06/2021 חזרה לדף המאמרים