נשימה, תנועה ומיקוד: הקשר בין מערכת ה־Reticular Activating System (RAS) לבין שיטות מהמזרח הרחוק להפחתת סטרס ושיפור תפקוד / מאת איציק כהן בעולם המודרני, המאופיין בעומס מידע, לחץ מתמשך וגירויים בלתי פוסקים, יותר ויותר אנשים מחפשים דרכים לשפר: • ריכוז ומיקוד • יציבות רגשית • איכות שינה • תפקוד תחת עומס • בריאות פיזית ומנטלית בשנים האחרונות גובר העניין המדעי במנגנונים נוירופיזיולוגיים הקשורים לקשב, עוררות וויסות סטרס. אחת המערכות המרכזיות בהקשר זה היא מערכת ה־RAS — Reticular Activating System — או בשמה העברי: המערכת הרטיקולרית המפעילה. מערכת זו פועלת כמרכז ויסות עצבי הקשור לערנות, סינון מידע, דריכות, קשב ומצב הכרה. במילים פשוטות: היא משפיעה על “מה המוח שלנו בוחר לראות, לשמוע ולהרגיש”. מעניין לגלות כי עקרונות רבים הקשורים לוויסות עוררות עצבית, נשימה ומיקוד — קיימים מזה מאות שנים במסורות מהמזרח הרחוק: • 禅 זן (Zen) • Dao Yin / Tao Yin導引 • אומנויות לחימה מסורתיות • 気功 צ׳י־קונג (Qigong), 太極拳 טאי־צ׳י (Taijiquan) • זרמים שונים ביוגה אמנם המונחים המדעיים לא היו קיימים בעבר, אך רבות מן השיטות המסורתיות עסקו בפועל בוויסות נשימה, יציבה, קשב, תנועה ועוררות עצבית. ________________________________________ מהי מערכת ה־RAS? ה־RAS היא רשת עצבית המצויה בעיקר בגזע המוח, כחלק מן ה- Reticular Formation. למערכת זו מספר תפקידים מרכזיים: • ויסות ערנות והכרה • סינון מידע חושי • הפניית קשב • וויסות רמת עוררות • תגובת סטרס ומוכנות לפעולה המוח האנושי מוצף באופן קבוע בכמויות אדירות של מידע: • צלילים • תנועה • רגשות • מחשבות • אותות גופניים • מידע חזותי ה-RAS מסייעת למוח לקבוע: • מה חשוב • למה להתייחס • מה להתעלם ממנו כאשר המערכת נמצאת בדריכות יתר כרונית — מצב נפוץ בעולם המודרני — האדם עלול לחוות: • עומס מנטלי • קושי בריכוז • חרדה • עייפות • עצבנות • קשיי שינה • תגובתיות רגשית מוגברת ________________________________________ נשימה והשפעתה על מערכת העצבים במסורות רבות מהמזרח הרחוק, הנשימה אינה נתפסת רק כאמצעי להכנסת חמצן — אלא ככלי לוויסות גוף ותודעה. ביפן נעשה שימוש במונחים כגון: • 呼吸法 — Kokyūhō (שיטות נשימה) • 丹田 — Tanden/Tantian (מרכז הגוף בבטן התחתונה) • 気 — Ki/Chi (אנרגיה/חיוניות) הערה: המונחים Tanden/Tantian ו- Ki/Chi הרבה יותר רחבים ועמוקים ובעלי משמעויות טכניות, פיסיולוגיות באספקטים שונים, פילוסופיות ובימים עברו ייחסו ל- Tantian גם תכונות אלכמאיות. במערכת הפיזיולוגית המודרנית, נשימה איטית וסרעפתית משפיעה על: • עצב הוואגוס (Vagus Nerve) • המערכת הפאראסימפתטית • קצב הלב • לחץ הדם • רמות קורטיזול • רמת עוררות עצבית כאשר הנשימה: • עמוקה • איטית • יציבה • קצבית מתרחשת ירידה יחסית בפעילות מנגנוני “Fight or Flight”. במקביל עשויה להתרחש עלייה בפעילות מנגנוני: • Rest and Digest • ויסות רגשי • התאוששות פיזיולוגית • יציבות מנטלית ________________________________________ הקשר האפשרי בין נשימה ל־RAS מחקרים מצביעים על כך שקצב הנשימה משפיע על: • רשתות עוררות מוחיות • גלי מוח • קשב • מצבי הכרה • סנכרון עצבי ה־RAS עצמה קשורה הדוקות למערכות עוררות אלו. לכן, קיימת סבירות גבוהה שטכניקות נשימה משפיעות — באופן ישיר או עקיף — על דפוסי הפעולה של מערכת זו. עם זאת, חשוב לדייק: המדע עדיין חוקר את המנגנונים המדויקים, ולא כל הקשרים מובנים לחלוטין. ________________________________________ תנועה מכוונת והשפעתה הנוירופיזיולוגית במערכות מסורתיות רבות, התנועה אינה אקראית. היא מבוססת על: • יציבה • מרכז כובד • קואורדינציה • תזמון • נשימה • מיקוד קשבי • זרימה תנועתית באוקינאווה ובסין המסורתית, תרגול כזה נועד לא רק ללחימה — אלא גם: • לבריאות • ליציבות נפשית • לאיזון פנימי • לשיפור תפקוד תרגול תנועתי מדויק עשוי להשפיע על: • המערכת הווסטיבולרית • פרופריוספציה • ויסות טונוס שרירים • אינטגרציה סנסו־מוטורית • גמישות עצבית (Neuroplasticity) בנוסף, פעילות גופנית מתונה וממוקדת עשויה להעלות: • BDNF • דופמין • סרוטונין • זרימת דם מוחית כל אלו קשורים באופן עקיף גם למנגנוני קשב ועוררות. ________________________________________ מדוע אנשים מרגישים “רגועים ומפוקסים” לאחר אימון? התחושה אינה רק פסיכולוגית. היא עשויה להיות קשורה לשילוב בין: • ויסות נשימה • הורדת עוררות סימפתטית • שחרור מתחים שריריים • שיפור זרימת הדם • הפחתת קורטיזול • שיפור קשב ומיקוד במונחים מסורתיים, נהוג לעיתים לדבר על: • “איזון אנרגטי” • “מרכז פנימי” • “זרימה” • “שקט מנטלי” במונחים מודרניים, ניתן לפרש חלק מתופעות אלו כוויסות עצבי־פיזיולוגי. ________________________________________ מהמזרח הרחוק אל המציאות המודרנית בעולם של: • סטרס כרוני • עבודה מול מסכים • עומס קוגניטיבי • חוסר תנועה • הפרעות קשב • שחיקה נפשית תרגול נשימה ותנועה עשוי להוות כלי יעיל לשיפור איכות החיים. לא מדובר ב“קסם מיסטי”, אלא בשילוב בין: • פיזיולוגיה • נוירולוגיה • תנועה • קשב • הרגלים עצביים כאשר התרגול מבוצע בצורה מדויקת, מקצועית ומותאמת אישית — הוא עשוי לסייע ב: • הורדת סטרס • שיפור ריכוז • שיפור שינה • חיזוק תחושת שליטה • שיפור תפקוד יומיומי • יציבות רגשית ________________________________________ הערה חשובה טכניקות נשימה ותנועה אינן תחליף לטיפול רפואי או נפשי בעת הצורך. בנוסף, לא כל תרגיל מתאים לכל אדם. ביצוע לא מדויק או לא מותאם עלול לעיתים לגרום: סחרחורת, עומס, היפרוונטילציה, החמרת חרדה אצל חלק מהאנשים לכן חשוב ללמוד ולתרגל בהדרכה מקצועית ומבוקרת. ________________________________________ סיכום מערכת ה־RAS מדגישה עד כמה: • נשימה • קשב • תנועה • יציבה • ויסות עוררות קשורים זה בזה. באופן מעניין, עקרונות אלו מופיעים מזה מאות שנים במסורות מהמזרח הרחוק — הרבה לפני הופעת מדעי המוח המודרניים. כיום, המחקר המדעי מתחיל להסביר חלק מן המנגנונים שבעבר תוארו במונחים מסורתיים כמו: • Ki/Chi • Tanden/Tantian • Dao Yin/Tao Yin • Zen/Chen החיבור בין ידע מסורתי לבין הבנה נוירופיזיולוגית מודרנית פותח פתח חדש להבנת הקשר העמוק בין גוף, נשימה, מוח ותודעה. איציק כהן 18.05.2026 חזרה לדף המאמרים