קאטה ולחימה / מאת איציק כהן הקדמה הקאטה ממלאת תפקידים חשובים באמנות הקראטה במישורים הטכני, הפיסיולוגי, המנטאלי והמתודי. מורים ותיקים רבים רואים בקאטה את עמוד השדרה של האמנות ומקדישים לה את מירב תשומת הלב. במאמר זה נבחן את הקאטה דוקא מן האספקט הלחימתי. נבחן האם קיים בכלל קשר בינה לבין לחימה ואם כן, כיצד. פירוש המונח קאטה הוא "תבנית". הכוונה לתבנית תנועתית סכמתית, ברורה ומוגדרת אשר לפחות בבסיסה אינה משתנה. בפועל שינו המורים במשך הדורות והשנים את הקאטה אך אנו נצא מתוך נקודת הנחה, כפי שחושבים מרבית המורים, כי את הקאטה אין לשנות ותבניתה חקוקה בסלע. עוד נצא מתוך הנחה כי אנו דנים בקאטה הקלאסית, כלומר זו המבוצעת על ידי קראטה-קה יחיד ולא קאטות קרב לסוגיהן כגון "רנדורי קאטה", "יאקו-סוקו קומיטה" ודומיהן, בהן קיימת אינטראקציה בין שני מבצעים או יותר. לכל קאטה או לכל משפחת קאטות קיימים מאפיינים ספציפיים כגון קצב ואווירה ייחודית. במיוחד בעתיקות שבקאטות אין אנו יודעים בוודאות מה הייתה כוונת מחבר הקאטה ופעמים רבות אף איננו יודעים כיצד נראתה הקאטה במקור ועם זאת כפי שציינתי, כל קאטה היא ייחודית ומעבירה רעיון או נושא מסוים בגישה ובאופן מסוים. נשימה סרעפתית, תנועה מהירה, זוויות תנועה, שיווי משקל, קואורדינציה, אופן הפקת עוצמה, חיזוק גוף, מקצבים משתנים ועוד ועוד. קאטות מסויימות מכוונות יותר לתנועה במרחב בעוד אחרות מבוצעות כמעט במקום. בקאטות מסוימות המותן דומיננטית בעוד שבאחרות המותן כמעט סטטית ונעשה שימוש מודגש ב- "טאן-דן". גם מהירות הביצוע שונה בין הקאטות השונות. לכל קאטה "קצב חיצוני וקצב פנימי" משלה (התנועה במרחב וההתרחשות בגופנו פנימה). לכל קאטה הרכות והקשיחות שלה. לכל קאטה יש עמידות, מעברים ואופי תנועה משלה. מרכיבי הקאטה: מתודה העברת ידע. תבנית התנועה הסכמתית בקאטה אינה כוללת בדר"כ ידע טכני מעשי של המורה או ביה"ס. הידע הטכני כמו גם היידע הלחימתי מועבר דרך הקאטה במשך שנות תרגול רבות מן המורה אל התלמיד, כאשר הידע מצוי באופן הביצוע ובניואנסים שאינם נראים בדר"כ בתבנית התנועה למתבונן מן הצד. ההבדלים בביצוע הקאטה בין הסגנונות עשויים לשקף באופן כללי את האווירה או את גישת הסגנון אך בוודאי שלא את הידע לעומקו. למעשה הקאטה משמשת כלי להעברת מידע אך על מנת להפוך את המידע לידע ולהפיק ממנו תועלת יש ללמוד ולתרגל את הקאטה. תהליך "עיבוד המידע" או אם תרצו "תהליך זיקוק חומר הגלם" על מנת שנוכל להשתמש בו, עשוי לערוך זמן רב ודורש עבודה וסבלנות בהשגחת מורה. בריאות ופעילות משלימה הכנת הלוחם לתנאי אימון קשים וקרב. בריאות הלוחם, האספקט הפיסיולוגי וכושרו הגופני תורמים רבות ליכולותיו הלחימתיות. אלסטיות השריר וגמישות, שיווי משקל, קואורדינאציה ותנועה נכונה יעלו את יכולת הגוף להפקת העוצמה. חיזוק הגוף והכנתו לעמידה בעומסים חשוב לא רק בעת קרב אלא גם בשגרת היום יום. חיזוק סיבי שריר במקומות מסוימים ימנע פציעות באימונים ובקרב. כך גם עבודה ייעודית להגברת סבולת או להגברת יכולת יצירת כוח מתפרץ יתרמו הן ליכולת עמידה טובה יותר של הגוף תחת עומסים והן לשם הפקת עוצמה ומקסומה. דמיינו מנוע רכב ספורט פורמולה 1 מורכב על מכונית פרטית קטנטנה. גוף המכונית לא יעמוד בעומס ויתפרק. כך גם גוף האדם צריך להיות חזק מספיק על מנת לעמוד בעומס נתון. על מנת לשמור על בריאותנו ולהתאמן לאורך שנים יש לפתח יכולת עמידה בפני עוצמה העומדת ביחס ישר ליכולת הפקת העוצמה שלנו. אם כן, הכנת הגוף פיסית ופיסיולוגית חשובה גם להפקת עוצמה וגם לפיתוח יכולת הגוף לעמוד בפני העוצמה המופקת. גורם חשוב נוסף הוא חיזוק הגוף לצרכים התקפיים והגנתיים כמו חיזוק הגפיים או יכולת הספיגה של הגוף בעת עימות פיסי קשה. יציבה ותנועה פיתוח היכולת לפעול מהר ובמבנה חזק ויציב בעת יצירת המגע. ניתן להמשיל את היציבה ליסודות בניין. על מנת שהבניין יעמוד על תילו ולא יתמוטט גם בתנאי קיצון, יש לבנותו ולחזקו ביסודות המותאמים לחומרי הגלם מהם נבנה, לתנאים הסביבתיים בהם הוא מצוי, לעומסים המופעלים עליו ולמטרת השימוש בו. כך גם הלוחם צריך לפתח ולהפיק עוצמה וכן לעמוד בה ברגע הפגיעה על מנת שלא יקרוס ויעבירה במלואה ליריב. הדבר נכון הן לצרכים הגנתיים והן לצורים התקפיים. על המבנה התנועתי להיות נכון ויעיל על מנת שהמתרגל לא יפצע וכדי שהתנועה תהיה מהירה ואפקטיבית ובמלים אחרות על מנת למקסם זמן תגובה ועוצמה. על המתרגל לפרק לגורמים כל תנועה, לתרגל כל גורם בנפרד ולבסוף נדרש המתרגל לקואורדינאציה על מנת לשלב את כל הגורמים יחדיו בסדר ובתזמון הנכון על מנת ליצור רצף תנועתי יעיל, שיוביל למקסום עוצמה. נשימה לנשימה מספר תפקידים: הפקת עוצמה, מיקוד, רצף תנועתי, הרפיה וכמובן תפקיד האוורור (רספיראציה). לעיתים תבוצע קאטת נשימה במספר אופני נשימה שונים למרות שתבנית התנועה קבועה. תנועה אשר במציאות קרבית תלווה בנשיפה (הוצאת אויר) עשויה להתבצע בקאטה תוך כדי נשימה (הכנסת אויר). לעיתים הנשימה תחולק למספר מקטעים למרות שבלחימה היא תהה חלקה וזורמת. לעיתים תבוצע הנשימה באופן איטי, קולני ומודגש בעוד שבמהלך קרב היא תהיה שקטה ומהירה. הנשימה היא "שוטר התנועה" של הגוף ועל מנת לזרום בתנועה עלינו להתאים את הנשימה לפעילות הנדרשת. לנשימה תפקיד חשוב גם במיקוד התנועה וכן להרפיה פיסית ומנטאלית. באמנויות הלחימה יש לנשימה הסרעפתית חשיבות נוספת מלבד הגדלת נפח האוורור. בעת שאיפת האוויר פנימה יכולת התגובה והיכולת התנועתית של הלוחם פחותה. בנוסף לכך יכולת הספיגה של הגוף נפגעת גם היא. כיוון שכך, הלוחם לא מעוניין למסור מידע רגיש זה ליריבו ולהיתפס במצב פגיע ולכן בעת קרב ישתדל הלוחם לבצע את שאיפת האוויר פנימה במהירות ובשקט ואילו נשיפת האוויר החוצה תהה איטית יותר. בנוסף ישתדל הלוחם שלא לפתוח את בית החזה בעת הנשימה. התרגול הנשימתי הוא מן הקשים ביותר ואורך זמן רב על ציר הזמן. מצב מנטאלי ואם כבר נגענו בגורם המנטאלי הרי שלנשימה יש תפקיד מכריע בהכנה מנטאלית של המתרגל למצבי מתח ולהרפיה פיסית ונפשית הקשורות זו בזו גם במונחים פיסיים ופיסיולוגיים. על מנת שהלוחם יהיה ערני, יקלוט מידע ויפעל בתבונה עליו לשמור על צלילות דעת. על מנת ששריר יבצע עבודה על סיבי השריר להיות במצב רפוי. כלומר על הלוחם לשמור על טונוס שרירי נמוך ושלוות נפש על מנת לפעול באופן אופטימאלי. לקאטה תפקיד חשוב בגורמים אלה. לסיכום כיוון שהקאטה מתורגלת על ידי אדם אחד הרי שאין בה את מרכיב האינטראקציה עם פרטנרים נוספים על כל המשתמע מכך כגון טווח מרחק, תזמון, מהירות תגובה, התאמה לפרטנר, קריאת שפת גוף ותנועה של הפרטנר, עבודה ספוראדית, אינטואיציה וכן מרכיב מנטאלי תחת לחץ או איום משתנה ובלתי ידוע מראש. לכן הקאטה כגורם בודד אינה מכינה את הלוחם לקרב. אבל אם נאסוף יחדיו את כל האספקטים המוזכרים במאמר, אין ספק שהקאטה אכן מהווה גורם חשוב ואף מכריע בהכנתו הפיסיולוגית, הפיסית והמנטאלית של המתרגל להעלאה ולמקסום יכולותיו הקרביות. אלו הן העוצמות האופייניות והייחודיות בעולם אמנויות הלחימה. אגב, הן לאורך ההיסטוריה והן בימנו אנו קיים שימוש ב- "קאטה" או אם תרצו, תרגול מסודר החוזר על עצמו, אם בכללי התנהגות בסיסיים, אם בתרגול ואימון כלליים ואם במודלים לפני מבצע אותם מתרגלים שוב ושוב, "יבש ורטוב" באופנים שונים וברמת הפרט והקבוצה. בסופו של דבר קיימת חשיבות פיסית, פיסיולוגית, מנטאלית, משמעתית ומבצעית לתרגול התבניות והפנמתן לפני היציאה לקרב. הערת סיום הקראטה האוקינאוי אינו שם למטרה להכין לוחם לקרב אלא להכין אדם לחיים ולשפר את חוסנו הפיסי, הנפשי ואת ראייתו המוסרית. דרך התרגול והעוצמה מגיע אדם לשיתוף, נתינה ורוחב לב. איציק כהן 25/09/2012 חזרה לדף המאמרים