קראטה-עוצמה / מאת איציק כהן אחת השאלות שעולות שוב ושוב משך כל אותן שנים בהן אני עוסק בקראטה היא: מה הטעם לעסוק באמנות לחימה עתיקה בעולם המודרני. הרי להגנה עצמית יש כלים טובים יותר כמו אקדח. כמובן שאקדח אינו זמין לכל אחד, אינו בר שימוש חוקי בכל מצב ומעבר לכך תוצאות השימוש בו עלולות להיות קיצוניות והרסניות הן לתוקף והן לעוברי אורח בסביבה. השלכות השימוש בו עלולות להיות הרות אסון למשתמש. אחרים טוענים כי קיימות אמנויות לחימה מודרניות כאלו ואחרות אשר תואמות את התפישה המודרנית של ספורטיביות, תחרותיות וכוח. שיטות משולבות למיניהן בקצב ובאווירה עכשוויים. אז ראשית נבהיר נקודה חשובה: גם באמנויות הקלאסיות העתיקות קיים מגוון דומה של טכניקות אבל כל לוחם שלט במגוון טכני התואם את מיומנותו ואת סביבת העבודה שלו ובנוסף ידע טכניקות רבות נוספות. גם בצבא המודרני הטייס מטיס מטוס, הלוחם הרגלי לוחם על הקרקע ומסתייע למשל בטנקיסט. הצוללן עושה עבודתו מתחת למים. כך גם בתחום החינוך כאשר המורה לאמנות ילמד אמנות והמורה למתמטיקה ילמד בתחום מקצועו. גם בתחומים אקדמיים אחרים המצב דומה. כל עו"ד והתמחותו הוא, לכל רופא תחום התמחותו וכך הלאה. לכולם קיים יסוד משותף אך לאחר מכן כל אחד מתמקצע בתחומו – וטוב שכך. עקרון "תפסת מרובה, לא תפסת" יפה גם לנושא שלפנינו. לא קיימת "אמנות לחימה אולטימטיבית". קיים לוחם מיומן המשכיל להשתמש בתבונה בכלים שרכש. תפישות רווחות הן שקראטה היא אמנות לחימה נושנה ואנכרוניסטית, ספורט הישגי או לכל היותר הובי. בסביבת הילדים הקראטה נתפש כ- "חוג". התשובה החד משמעית היא – לא! הקראטה המסורתי, הקלאסי או אם תרצו האותנטי, לא שימש כבילוי בשעות הפנאי והיה רחוק מאד מלהוות "חוג לילד". ב- חוג זמני הילד ינדוד עם חבריו הלאה לחוג הבא. הקראטה לעומת זאת, הוא עיסוק רב שנים המשמש כלי לשיפור תמידי. הילד ירכוש לא רק הגנה עצמית אלא גם מיומנויות אחרות להן יזדקק במהלך חייו. כך גם לגבי הקראטה-קה (העוסק בקראטה) הבוגר. אם יחצה הקראטה-קה את ממד ההובי לממד העמוק יותר, הרי שיפתח בפניו פתח להעצמה אישית לא רק פיסית אלא גם מנטאלית ואלו ישרתוהו נאמנה בכל תחום בחייו. לחימה והגנה עצמית אפקטיבית עומדת אמנם במרכזו של הקראטה הקלאסי (בנבדל מזה התחרותי) אך היא פועל יוצא של משמעת עצמית, אתיקה ועבודה יסודית רבת שנים. אמנם עם תחילת המאה 20 הפך הקראטה לפופולרי יותר בקרב האוכלוסייה במזרח אסיה ובמערב ועבר שני שינויים מהותיים: האחד בתחום החינוך, כאשר נכנס למערך בתי הספר באוקינאוה. השני כאשר נכנס אט אט לתחום הספורט העממי והספורט ההישגי. ובכל זאת עדיין קיימים מורים מסגנונות שונים אשר עוסקים בקראטה המסורתי. בבתי ספר אלו הקודים ההתנהגותיים, הכוונה, המטרות, האווירה וגם הטכניקות ותבניות התנועה שונים מאלו העוסקים במגזר הספורטיבי. בספורט ההישגי המטרה היא לזכות במדליה, בגביע, במקום הראשון. טווחי הזמן קצרים יחסית ומוגדרים. יש לאמן את הספורטאי כהלכה ולהביאו לשיא לפני התחרות. מיקום הזירה ואופייה מוסכמים ונקבעים מראש. קיימים חוקים מוגדרים וההישרדות בתחרות באה לידי ביטוי בנצחון בקרב ע"פ פרמטרים מוסכמים. בתחרות קאטה נמדדים בעיקר פרמטרים טכניים וויזואליים. בתחרות קרבות יהיה הקרב מול מתחרה אחד בכל פעם ולפרק זמן קצוב. ניתן להתכונן מראש לתחרות, להכיר מאפיינים וחולשות של מתחרים פוטנציאליים. לפני הקרב המתחרים עושים חימום וגמישות ומתכוננים מנטאלית. במהלך הקרב ניתן לנקוט בטקטיקות ובאסטרטגיה שאינה מתאימה לרחוב כמו בדיקת תגובות הפרטנר, ביצוע הטעיות ולהחליש בהדרגה את הפרטנר עד לנצחון בנקודות או בנוקאאוט. ברחוב הסביבה שונה והאיום שונה. התוקף אינו מוכר, איני יודע מהי מיומנותו והאם באמתחתו כלי נשק כזה או אחר, יתכן והוא מסתייע בתוקפים נוספים וקיימים פרמטרים סביבתיים רבים. כל אלו יוצרים הבדל משמעותי בין הזירה התחרותית לתרחיש סכנת חיים. שוב אני מבהיר שאין שיטה יעילה יותר או פחות אלא ברצוני להדגיש את השוני בין שלוש סביבות: חוג לילד או הובי, ספורט הישגי וקראטה קלאסי. אם אתבקש להגדיר במלה אחת את הקראטה המסורתי/קלאסי/אותנטי, תשובתי היא אחת – עוצמה. עוצמה פיסיולוגית, עוצמה פיסית, עוצמה מנטאלית. להבדיל מכוח, עוצמה היא מיומנות ארוכת טווח ובלתי מוגבלת. הקראטה מעמיד בפניך אתגרים וגורם לך לעמוד מולם, להתמודד עמם ולהצליח. הקראטה עובר דרך מספר תחנות: חיזוק ובריאות הגוף, עקרונות יציבה, תנועה וטכניקה, טקטיקה ואסטרטגיה, ראייה מפוכחת, קשב וערנות אישית וסביבתית, מיקוד מנטאלי, אתיקה. להבדיל מכוח אותו נרכוש בטווח זמן קצר יחסית ויחד עם טכניקה נוכל להגיע להישגים מרשימים בקרב, הרי שלשם הפקת עוצמה נדרש למיומנויות גבוהות הרבה יותר, למוטיבציה, לעבודה קשה, לסבלנות ולעקביות. העוצמה החיצונית מתפתחת יחד עם זו הפנימית ולמעשה זוהי אותה עוצמה הבאה לידי ביטוי ביכולות הפיסיות ובתעצומות הנפש. העוצמה מתורגמת לתוצאות בכל תחום וממד, בחיים האישיים והחברתיים. הקראטה מפתח את היכולת לראות, לבחור ולפעול מתוך עוצמה. לפתח ולעשות שימוש מושכל ויעיל בתכונות שלך ובאישיותך. הקראטה הוא למעשה תהליך של חיזוק נקודות חלשות, שיפור ושימוש נכון בנקודות חזקות. דרך הקראטה נגיע לשליטה עצמית טובה יותר ולהתנהלות נכונה יותר במצבים מתהווים בכל סביבה. בעבר היה הלוחם זקוק לכל משאב שעמד לרשותו על מנת לשרוד בשדה הקרב. היה זה קרב אלים ואכזרי אשר נוהל בטווחים קרובים מאד. להיות או לחדול. כוח פיסי ומיומנות טכנית הקנתה אמנם יתרון אך לא נצחה את הקרב. על מנת לשרוד צריך היה הלוחם לפתח מיומנויות גבוהות יותר בהן יכול היה להמשיך לתרגל, להשתפר ולמקסם את יכולותיו שוב ושוב לאורך זמן, שאם לא כן דינו נגזר עליו. הלוחם היה צריך להכין עצמו לא רק פיסית אלא גם נפשית ומנטאלית לעימות מסוג זה. היה עליו להיות רגוע ומשולל הפרעות על מנת לבחור במהירות את הבחירה הנכונה, לפעול ביעילות המרבית בנקודת הזמן הנכונה תוך התאמה לתנאי הסביבה ולאיום שמולו. ההבדל בין לוחם טוב/מקצועי לבין אמן לחימה הוא ההבדל בין זה העושה שימוש בכוח, במהירות ובטכניקה לבין זה אשר עושה שימוש באינטואיציה מתוך ידע, נסיון וחכמת חיים. הבדל מהותי בין זה המשתמש בכל משאביו ומפעיל את כל כוחותיו להשיג מטרה לבין אמן הלחימה שיגיע למטרה באפקטיביות מרבית תוך שימוש מאוזן ומינימאלי במשאבים שלרשותו. בממד הפיסי הלוחם הצעיר הוא בריא יותר, חזק יותר ומהיר יותר מאמן הלחימה הבוגר (ולעיתים המבוגר), ועדיין אמן הלחימה הוותיק יגיב מהר יותר, יגיע מהר יותר ויהיה אפקטיבי הרבה יותר מזה הצעיר. בנוסף ליכולתו להבין את הסיטואציה באופן מושכל ולהשתמש במידתיות האופטימלית, האינטואיציה שרכש מתוך תרגול רב שנים מהווה חלק חשוב מיכולתו. לשם כך אנו זקוקים ליכולת ריכוז גבוהה. על מנת להגיע ליכולת ריכוז כזו אנו זקוקים לשקט נפשי, לאיזון, לקשב פנימי, קשב לעמית/יריב וקשב לסביבה. כל אלו מתכנסים לתבונה נרכשת שתוצאתה עוצמה. בסופו של דבר נבין שניתן להשיג את הדברים גם ללא לחימה. אחר כך נדע גם להבחין בין החשוב לתפל ולהתרכז בעיקר. לעיתים דווקא הנתינה והוויתור הם העיקר – לא מחוסר ברירה אלא מתוך בחירה, מתוך עוצמה. לחימה מתוך עוצמה חמלה מתוך עוצמה נתינה מתוך עוצמה ויתור מתוך עוצמה ברירה – מתוך עוצמה בחירה – מתוך עוצמה החזק – חזק! המהיר – מהיר! הגמיש – גמיש! החכם – חכם! עוצמה באה לידי ביטוי בשילוב מספר מרכיבים יחדיו במינונים הנכונים. הממדים הפיסי והמנטאלי יחדיו הם אלו היוצרים עוצמה. נסיון וחכמת חיים, חוסן פיסי, טכניקה חכמה, מיקוד, ועמידה מנטאלית. עוצמה מתבטאת ביכולת לעשות את הבחירה הנכונה ביותר בין שני קטבים: בין לחימה לאי-לחימה בין הקשחת עמדות לוויתור בין ניתוק קשר לחיזוק קשר בין מוות לחיים לסיכום: מקורו של הקראטה הקלאסי בלחימה. הקראטה פותח בידי לוחמים מיומנים שפעמים רבות נדרשו למתן פתרון פרקטי אפקטיבי גם ללא כלי נשק. לשם כך הם נזקקו לשני דברים: לטכניקה יעילה ולמצב מנטאלי יציב. בתקופה מאוחרת יותר הפך הקראטה לפופולרי בקרב האוכלוסייה האזרחית ושימש ככלי יעיל להגנה עצמית. אחר כך, בתחילת המאה ה-20, עבר הקראטה שני שינויים משמעותיים נוספים: האחד הוא התאמה לילדים ונוער במערכת החינוך והשנייה היא הפיכתו לספורט. הקראטה הספורטיבי שונה לחלוטין מן הקראטה הקלאסי, אשר מכוון לערכים ולעוצמה. בנוסף לפן הטכני, העוצמה מתבטאת בחיזוק הגוף והנפש, ביכולת לקבל ולתת מתוך שליטה במצבים קבועים ומשתנים, ביכולת להשתפר ולהתקדם כל העת. הדבר נכון לילדים, לנוער ולבוגרים כאחד. הקראטה הוא כלי יעיל לשיפור פיסי ומנטאלי מתמיד. כלי להעצמת חיי הקראטה-קה בכל התחומים ולאורך שנים. בעניין לחימה והגנה עצמית: הקראטה הקלאסי מהווה כלי יעיל ואפקטיבי להגנה עצמית אולם יכולת זו היא פועל יוצא של תרגול מאתגר ואינו מהווה מטרה ראשונית. כמובן שעל המורה לכוון לגישה פרקטית וכמו בכל נושא אחר, על מנת להשתפר בתחום עלינו ללמוד ולתרגל וככל שנתמיד כך נשתפר. לבסוף תתבטא העוצמה לא רק ביכולת הפיסית אלא בעיקר בזו המנטאלית להתמודד בהצלחה עם מצבים במגוון מעגלי החיים. איציק כהן 10/12/2013 חזרה לדף המאמרים