BDNF - גורם נוירוטרופי שמקורו במוח והשפעתו החיובית של פעילות גופנית ואומנויות לחימה / מאת איציק כהן
מבוא
גורם נוירוטרופי שמקורו במוח (Brain-Derived Neurotrophic Factor – BDNF) הוא חלבון ממשפחת הנוירוטרופינים, הממלא תפקיד מרכזי בצמיחה, תחזוקה ופלסטיות של תאי עצב במערכת העצבים המרכזית וההיקפית. הוא מוכר כיום כאחד המתווכים החשובים ביותר של פלסטיות עצבית, תהליכי למידה וזיכרון, וכן כגורם מגן מפני מחלות נוירודגנרטיביות. בשנים האחרונות הודגש יותר ויותר הקשר שבין פעילות גופנית לבין עלייה ברמות ה־BDNF, כאשר פעילות גופנית מתוארת כאחד המווסתים הטבעיים היעילים ביותר לבריאות קוגניטיבית. בהקשר זה, אומנויות לחימה מציעות צורת פעילות ייחודית המשלבת מאמץ פיזי ומעורבות קוגניטיבית, ובכך עשויה להעצים את ההשפעה על ביטוי BDNF ועל תפקוד מוחי.
BDNF תפקודים ומנגנונים:
BDNF תומך בהישרדות תאי עצב, מקדם פלסטיות סינפטית, ומאפשר השרשה ארוכת טווח (Long-Term Potentiation – LTP), תהליך יסוד בלמידה ובזיכרון (Park & Poo, 2013). בנוסף, הוא תורם ליצירת נוירונים חדשים בהיפוקמפוס, אזור מוחי קריטי ללמידה מרחבית ולוויסות רגשי. רמות נמוכות של BDNF נקשרו לדיכאון, חרדה, מחלת אלצהיימר ופגיעה קוגניטיבית (Lu et al., 2014), בעוד שרמות מוגברות קשורות לחוסן נפשי, ויסות מצב רוח ותפקוד קוגניטיבי גבוה יותר.
פעילות גופנית ו־ BDNF
עדויות אמפיריות רבות מראות כי אימוני סבולת ואימוני כוח מעלים את רמות ה־BDNF הן במחזור הדם והן במוח. פעילות גופנית חד־פעמית מעלה באופן זמני את רמות החלבון, בעוד שפרוטוקולים ממושכים של אימון מגבירים את רמות ה־BDNF הבסיסיות ומשפרים את היעילות הסינפטית (Szuhany et al., 2015).
בנוסף, פעילות גופנית תורמת לשיפור זרימת הדם המוחית, להפחתת דלקתיות, ולשיפור הרגישות לאינסולין – כולם גורמים תומכים בהגברת ייצור BDNF (Pedersen, 2019).
אומנויות לחימה והגברת BDNF
אומנויות לחימה מהוות צורת אימון מורכבת ורב־ממדית המשלבת מאמץ גופני אירובי ואנאירובי, קואורדינציה מוטורית עדינה, שיווי משקל, שליטה קשבית וויסות רגשי. בשונה מאמצעי פעילות גופנית אחרים, אומנויות לחימה משלבות עצימות פיזית עם מורכבות קוגניטיבית ועם אינטראקציה חברתית.
1. מעורבות קוגניטיבית – תרגול קאטה, תבניות קרב, וקבלת החלטות טקטיות מחייבים למידה רציפה, שליפה מהזיכרון ותפיסה מרחבית. אלו פעילויות המערבות את ההיפוקמפוס, אזור שבו ל־BDNF תפקיד מרכזי (Cotman et al., 2007).
2. פיתוח מיומנויות מוטוריות – חזרות מדויקות של תבניות תנועה באומנויות לחימה מחזקות אינטגרציה סנסומוטורית ומעודדות פלסטיות עצבית.
3. ויסות מתח – אומנויות לחימה כוללות לעיתים תרגולי נשימה ומדיטציה, אשר מפחיתים רמות קורטיזול, הורמון המעכב את ביטוי ה־BDNF (Jeong et al., 2021).
4. הקשר חברתי ורגשי – המסגרת החברתית והערכית של אומנויות לחימה מטפחת חוסן, משמעת וויסות רגשי, גורמים המקדמים אף הם את פעולתו של BDNF.
השלכות לבריאות ולחינוך
השילוב בין מאמץ פיזי למורכבות קוגניטיבית באומנויות לחימה מצביע על כך שהן עשויות להיות כלי ייחודי ביכולתן להעצים פלסטיות מוחית באמצעות BDNF. לכך יש פוטנציאל יישומי נרחב: הפחתת ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל, שיקום לאחר פגיעות נוירולוגיות, שיפור ריכוז וויסות רגשי בקרב ילדים ובני נוער, ואף חיזוק חוסן פסיכולוגי באוכלוסיות במצבי לחץ.
סיכום
BDNF הוא מתווך מרכזי של פלסטיות עצבית, למידה וחוסן רגשי. פעילות גופנית מהווה מהדרכים היעילות ביותר להעלאת רמותיו, ואומנויות לחימה מספקות מסגרת ייחודית המשלבת מאמץ גופני, אתגר קוגניטיבי וויסות רגשי. לפיכך, אימון באומנויות לחימה עשוי לתרום לא רק לכושר גופני אלא גם לבריאות קוגניטיבית ולרווחה פסיכולוגית ארוכת טווח.
מקורות
• Cotman, C. W., Berchtold, N. C., & Christie, L. A. (2007). Exercise builds brain health: key roles of growth factor cascades and inflammation. Trends in Neurosciences, 30(9), 464–472.
• Jeong, H. G., Kim, J. E., & Kim, S. H. (2021). Martial arts training improves stress regulation and increases neuroplasticity: The mediating role of BDNF. Frontiers in Psychology, 12, 663761.
• Lu, B., Nagappan, G., Guan, X., Nathan, P. J., & Wren, P. (2014). BDNF-based synaptic repair as a disease-modifying strategy for neurodegenerative diseases. Nature Reviews Neuroscience, 14(6), 401–416.
• Park, H., & Poo, M. M. (2013). Neurotrophin regulation of neural circuit development and function. Nature Reviews Neuroscience, 14(1), 7–23.
• Pedersen, B. K. (2019). Physical activity and brain health. Sports Medicine, 49(S1), 27–31.
• Szuhany, K. L., Bugatti, M., & Otto, M. W. (2015). A meta-analytic review of the effects of exerc
ise on brain-derived neurotrophic factor. Journal of Psychiatric Research, 60, 56–64.
איציק כהן
01.11.2017
חזרה לדף המאמרים